#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כו. 1 כשאמר ר' יוחנן גבי מעות נזיר שיפלו לנדבה 'הלכה היא בנזיר' מה בא למעט?	נזיר לאו דוקא אלא נזיר וכל חייבי קינים הדומים לו. ולא בא למעט אלא מי שהיה מחוייב חטאת ואמר הרי עלי עולה והפריש מעות ואמר הרי אלו לחובתי, חייב להביא במעות גם עולה וגם חטאת, אם מת והיו לו מעות סתומים ילכו לים המלח ולא לנדבה.	נזיר כו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כו. 2 'היו לו מעות מפורשים' מה הגדר של מפורשים?	אפ' לא ייחד המעות אלו לעולה ואלו לחטאת אלא אפ' אמר לל&quot;ק דרב אשי על כל המעות אלו לעולתי לחטאתי ושלמי ולל&quot;ב אפ' אמר אלו לחובתי הוי במפורשים (ואינם כסתומים אלא באומר סתם לנזירותי).	נזיר כו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כו: 1 אלו לחטאתי והשאר לשאר נזירותי, אלו לעולתי והשאר לשאר נזירותי ומת, מה דין המעות [והאם מועלים בהם]?	"אלו לחטאתי והשאר לשאר נזירותי -&nbsp;&nbsp;דמי חטאת ילכו לים המלח והשאר יביא חציו לעולה וחציו לשלמים {ולא אמרינן כאן שהם מעות מפורשים והכל ילך לים המלח} ומועלין בכולן ואין מועלין במקצתן.<p dir=""rtl"">אלו לעולתי והשאר לשאר נזירותי -&nbsp;&nbsp;דמי עולה יביאו עולה ומועלין בהן, והשאר יפלו לנדבה ומועלין בכולן ואין מועלין במקצתן.</p>"	נזיר כו:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כו: 2 מה ששנינו גבי מעות סתומים בנזירות ומת שיפלו לנדבה, מה הדין בבהמה תמימה ובעלת מום, נסכא, סואר של קורות ועופות?	"יש שסברו שמעות דוקא אמרו ולא דברים אחרים, ולכן אמר רב הונא אמר רב שבהמה כמפורשת, לרב נחמן דוקא בתמימה אבל בעלת מום כסתומה [רב המנונא ורבא רצו להוכיח שאף היא כמפורשת ונדחה ראיתם] אבל נסכא כמפורש ורנב&quot;י סבר אף נסכא כסתום אבל סואר של קורות כמפורש.<p dir=""rtl"">רב שימי בר אשי טען שאם תאמר כן שלא הכל כסתום אף בעופות יש לומר כן, וזה ודאי אינו, שהרי אמר רב חסדא אין הקינין מתפרשות אלא אי בלקיחת בעלים אי בעשיית כהן, אלא ודאי שמעות לאו דוקא.</p>"	נזיר כו:		
